אל ביתם של סאלי ודורון נקראתי בעיתוי נפלא של שמחות משפחתיות
וצורך עז להרחיב ולהגדיל, לשדרג ולחדש, לשכלל וליפיף – הכל כולל הכל, ולאלתר!
המבנה הקיים הפך לאגף העניינים הפרטיים – שינה, רחצה והלנה – ואליו חבר מבנה חדש ומרווח
עם שתי רחבות מרוצפות ומקורות, כשתי כנפיים הבאות לחבק ולברך אותך.
האחת בבואך, השניה חבויה ואינטימית, מעבר לקיר השקוף בפינת האוכל.
לבן על לבן, אפרפרים, חומחומים ושמנת. ירוק אבוקדו וצהבהב אשכולית.
על מי מנוחות ובנעימים, נרקמים החוטים כולם
שתי וערב של אינטראקציות,
אנשים וחומרים, גוונים וטקסטורות, רצינות והומור.
מעברים רכים וכוונות טהורות.
ילדים שלי, אני קוראת להם, בסיכומה של שנה אינטנסיבית אחת
בה תכננו ובנינו בית, חיתנו בת ונולד לנו נכד.
