מהבית של ירדן אני מתלהבת לפני ששרטטתי את הקו הראשון.
ירדן הוא אחי הקטן. בדרך כלל.
לפעמים הוא אחי הגדול והמתנה הכי שווה שהביא לי זו איילת, אישתו,
ובהמשך עוד שלושה אחיינים זאטוטים ומשובחים במיוחד.
לא קל היה לשכנע את אחי לשדרג (ובעגה חיטינית: לשנמך) את מגוריו מאוהל לבית,
כמו גם לבשל במטבח ולא על גזיה בשדה.
איילת וירדן זה עתה נישאו ומבקשים להם בית קטן.
קטן, צנוע ובטעם של פעם.
ושיהיה הכי-גמיש והכי-מרווח לקראת עתיד הכי-ורוד ובעיקר לא ידוע.
על רקע שקט ונינוח של קווים ישרים, גוונים בהירים,
חללים מוארים ופשטות חומרים,
קורץ-לו-קימור, נמתחת-לה-קשת
וגבוה מעל, כמו על ראש המגדל
חלון עגול
ובו סימבול
לשלום
בתקווה מפורשת.
